Recorder Hero ‹ ספריית החלילית ‹ היסטוריה קצרה של החלילית

היסטוריה קצרה של החלילית

הסיפור של החלילית בחמש דקות: ההתחלה בימי הביניים, הקונסורטים של הרנסנס, הכוכבות בתקופה הבארוקית, שינה ארוכה, והתחייה במאה ה־20 ככלי שילדים לומדים ראשון.

חיתוך עץ משנת 1511 שמראה ארבע חליליות בגדלים שונים — חליליות בארבעה גדלים, מתוך Musica getutscht של סבסטיאן וירדונג (1511), אחד הספרים המודפסים הראשונים על כלי נגינה. סבסטיאן וירדונג, 1511. נחלת הכלל, דרך Wikimedia Commons

החלילית היא אחד הכלים העתיקים ביותר שעדיין מנגנים בהם באותה דרך כמו לפני מאות שנים: נושפים לתוך פומית, ושפה חדה מפצלת את האוויר ויוצרת את הצליל. אין עלה ואין צורת שפתיים מיוחדת שצריך ללמוד, ובדיוק בגלל זה כל כך קל להתחיל, ובגלל זה היא שרדה.

ההתחלה בימי הביניים

כבר בימי הביניים ניגנו בחליליות. כמה כלים מהמאות ה־14 וה־15 שרדו, ונמצאו במקומות כמו העיר העתיקה דורדרכט שבהולנד, והם נראים דומים להפליא לחלילית מודרנית: צינור ישר עם שבעה חורי אצבע מלפנים וחור לאגודל מאחור. השם האנגלי, recorder, בא כנראה מהפועל האנגלי הישן "to record", שפעם פירושו היה לתרגל מנגינה, או לסלסל כמו ציפור.

הרנסנס: משפחה של חליליות

במאה ה־16 בנו חליליות במשפחות של גדלים שונים, מקטנות וגבוהות ועד גדולות ונמוכות, כך שקבוצת נגנים יכלה לכסות יחד את כל קולות המוזיקה, כמו מקהלה. הקבוצה הזאת נקראה קונסורט. הספרים המודפסים הראשונים על כלי נגינה מציגים אותן, וב־1535 המוזיקאי הוונציאני סילבסטרו גנאסי פרסם את Fontegara, שיטה שלמה לנגינה בחלילית, עם אצבועים וקישוטים.

התקופה הבארוקית: כוכבת התזמורת

לקראת סוף המאה ה־17 החלילית עוצבה מחדש: בנו אותה משלושה חלקים, עם קדח שהולך ומצטמצם ונותן לה צליל מתוק וחזק יותר. בסביבות 1690 חלילית האלט בכוונון פה כבר הייתה לחלילית הסולו העיקרית (The Met). זה היה תור הזהב שלה: באך, הנדל, טלמן, ויוואלדי ורבים אחרים כתבו לה מוזיקה. קראו על המלחינים שאהבו את החלילית ‹

שינה ארוכה

במאה ה־18 החליל הצדי, הרם והגמיש יותר (האב הקדמון של חליל הצד הכסוף), תפס את מקומה של החלילית בתזמורות, ובמשך יותר ממאה שנה החלילית נשכחה כמעט לגמרי (Yamaha).

התחייה במאה ה־20

החלילית חזרה בזכות התחייה של המוזיקה העתיקה. ארנולד דולמץ', בונה כלים יליד צרפת שחי בהאסלמיר שבאנגליה, בנה את החלילית הראשונה שלו בסביבות 1918–1919, כהעתק של כלי היסטורי. קונסורט שלם של החליליות שלו נשמע בפסטיבל האסלמיר ב־1926, ובנו קרל המשיך את העבודה וקידם את החלילית ללימוד מוזיקה בבתי ספר (Wikipedia: Arnold Dolmetsch).

משם מצאה החלילית את תפקידה המודרני: זולה, עמידה וקלה להתחלה, היא הפכה לכלי הראשון של מיליוני תלמידים, בזמן שנגנים מקצועיים החזירו לאולמות הקונצרטים את הרפרטואר הישן, וגם מוזיקה חדשה לגמרי. ראו איפה מנגנים בחלילית היום ‹

לומדים חלילית עם Recorder Heroמורה אינטראקטיבי לחלילית, בחינם, שמקשיב לכם בזמן הנגינה ומראה איזו אצבע לתקן.

לתרגל עכשיו

עוד מספריית החלילית

→ לדף הבית של Recorder Hero · כל המאמרים · להתחיל